הערכה חלופית בתקשורת עיונית לשנת תשע"ו

בנושא: בעקבות פרשת רצח ראדה וסדרת התחקירים "צל של אמת"

העבודה בוחנת את המישור התקשורתי של ההד שנוצר סביב תיק ראדה והסדרה "צל של אמת" ומציגה

דילמה מוסרית:

האם לשדר את הסדרה בשם חופש הביטוי, או לא לפרסם כיוון שזה מערער על החלטת בית המשפט?

  
המצב הנוכחי: הסדרה עדיין משודרת

דעתי בנושא:
כפי שאני רואה את זה, שידורה של הסדרה היא הכרחית בשם חופש הביטוי, וקל וחומר בשם חופש המידע. הסדרה חידשה למרבית מצופי הסדרה ולעוקבים אחר המקרה עוד מאז הרצח ב2006, דבר שגרם לשינוי דעתם של רבים ביחס להחלטת בית המשפט. נוצר מעין מצב בו לצופים נדמה כי יש שחיתות מצד מערכת המשפט, כיוון שהדעה הרווחת אצל מרבית מהאנשים היא הפוכה להחלטה. על כן, בית המשפט חייב להתייחס שוב ולשקול מחדש את הפסיקה- מהסיבה הפשוטה שהמידע שהסדרה חידשה לצופים גרמה לכך שהוא מצטייר רע בעיני באנשים הפשוטים.
רפלקציה:

בעקבות יציאתה של הסדרה "צל של אמת", פתחנו בדיון על הסדרה ועל הרצח בכללי במסגרת שיעורי תקשורת. כך, אני והפרטנרית שלי בעבודה בחרנו את הנושא. 

מאוד נהניתי לחקור על המקרה וההד התקשורתי סביבו, כיוון שזהו סיפור מאוד מושך ומסקרן, ולכל קורא יש דעה משל עצמו. אולם, כיוון שזה נושא מאוד רחב ומכיל בו פרטים רבים שכולם הכרחיים להבנתו, התקשיתי לתמצת את כל המידע למספר שקופיות בלבד. המורה שלי לתקשורת עזרה לי במצבים אלה, ומיקדה אותי במה כדאי לשים דגש ומה לא.

לסיכום, העבודה הייתה חוויתית ומסקרנת, ועזרה לי להעביר את תאוריות התקשורת שלמדנו בשיעור לכדי במציאות.

קישור למצגת

ביום שלישי האחרון, ב31 במאי, השתפנו במסגרת שיעורי תקשורת בפסטיבל "שומר מסך". 

שמענו מפי גיבורי התקשורת אודות העבודה מאחורי הקלעים וקיבלנו טיפים מועילים אם ברצוננו להמשיך ולעסוק בתחום התקשורת בעתיד. בין הפאנלים שנוכחתי בהם היו: חיים הכט, ארז טל, מנחם הורוביץ, אבי מלר, מורן מרציאנו, גיא לרר ועוד.

הייתה חוויה מאוד מהנה ומלמדת:)

ניתוח על פי מושגים בהומור- 

"אנחנו במפה" פרק 1:

'אנחנו במפה' היא תכנית מערכונים סאטירית המעבירה ביקורת על עולם הספורט הישראלי. כל מערכון מתייחס לפן אחר של הספורט: מכדורגל להתעלמלות אומנותית, ומשחקני ספורט לאוהדים שלהם וכולי. כל מערכון פותח בציטוט מאתרי ועיתוני ספורט, שכן המערכון מתייחס ומציג לכאורה מה עומד מאורי הציטוט. בניתוח הבא אתייחס לכל מערכון בפני עצמו על פי הסדר הכרונולוגי בתכנית:

המשפט של במבי וייצמן ודוד קבב:

הציטוט: "כדורגל ישראלי: יותר אלימות, יותר גזענות, פחות אכיפה"

וייצמן וקבב הם אוהדים מושבעים של קבוצת הכדורגל "בית"ר ירושלים", שכן מזוהה עם תופעות אלימות וגזענות רבות כלפי אוהדים של קבוצות כדורגל שונות וכלפי קבוצות שונות בחברה. במערכון מוצג המשפט של האוהדים לאחר שאלה פוגעים באופן קבוע בכביכול יריביהם במגרש. השופט גוזר עונש חמור, אך הנאשמים מזלזלים "כבודו לאן עפת? כולה כדורגל" ומערערים. לופ זה חוזר על עצמו מספר פעמים, עד כי נראה שהעונש התבטל. לאורך כל המערכון הנאשמים לא מתייחסים ברצינות לדברי השופט ונראה כי גם לו לא אכפת מכך.

סנקציה-המערכון בא ללגלג על מערכת המשפט בישראל שערה לאלימות ולגזענות המתרחשת במגרשים ועדיין אינה מענישה כהלכה את הפוגעים.

הומור והשתייכות לחברה- אפשרות לגעת בטאבו ולמתוח ביקורת על המערכת

גיבור קומי- האוהדים- וייצמן וקבב

קורבן קומי- השופט

בסיס משותף- הטקסט מהווה בסיס משותף למי שחווה אלימות במגרשים או מודע לכך ותומך למיגור התופעה. הכדורגל הישראלי הוא נושא רחב וידוע המערב בתוכו מספר גדול של מקרים שהתפרסמון בחדשות, ולכן המערכון יוצר גיחוך/ההזדהות רבה בקרב הצופים (ביניהם אוהדים וקורבנות לאלימות במגרש).

טקסט סגור- הטקסט הוא בעל רעיוןן מרכזי אחד, והוא המסר שהמערכון רוצה להעביר. דבר זה בולט בכך שישנו ציטוט המראה דעה ועליו מושתת המערכון, מה שיוצר מסגור בהבנתם של הצופים את הטקסט.

מודל הול-אופוזציה- הטקסט מלגלג על מערכת המשפט בישראל שהיא בקו ישיר עם השלטון. לרוב הצופה יסכים עם המסר שמועבר במערכון, אמנם המסר מציג אופוזציה והתנגדות לשיטת המשפט.

מדיה, הומור ושינויים חברתיים- המערכון מתייחס לאלימות שהתפתחה במגרשים בזמן האחרון, ולגזענות הרבה נגד קבוצות רבות באוכלוסייה. הגזענות היא על רקע השסע הלאומי והופוליטי בעיקר

אימון נערות בנבחרת ההתעלמות האומנותית:

הציטוט: "את המקרר בלילה היינו מדביקים עם סלוטייפ"

נבחרת ההתעלמות האומנותית מורכבת משש נערות שרק התחילו את התפתחותן הפיזית וכבר נמצאות תחת משטר תזונתי רצחני ומאמנת השולטת בהן ביד קשה. המערכון מציג את את אורח החיים הקשה של המתבגרות בקבוצות הספורט ועל המאמנים הנוקשים שלהם, כאשר ישנו דגש על המאמנים מברית המועצות. במערכון ישנם מספר מישורים עליהם מועברת הביקורת: משטר תזונתי קשה של המתאמנות, פגיעה בבטחון העצמי שלהן "יש לנו פה דובי", פגיעה בהתפתחות הפיזית שלהם (מעבר לתת התזונה), השוואה בינן לבין עצמן, התנהגותם של המאמנים מברית המועצות (כאשר הם משנים את שם המתאמנות לשם "רוסי", המבטא שלהם ועוד) 

סנקציה- המערכון בא להעביר ביקורת על המשטר הנוקשה שהביאו עמם המאמנים מברית המועצות, כאשר יש מספר רחב של נפגעים ונפגעות שאינם פוצחים פה.

גיבור קומי- המאמנת זינה

קורבן קומי- המתעמלות (בדגש על נטע "נטשה")

טקסט סגור- קשה לא להתחבר למסרי הטקסט, כאשר הם נוגעים בערכים אוניברסליים. תת התזונה של הבנות, הפגיעה בבטחונן העצמי ועייוות גופן ושמן על ידי המאמנת הן פגיעות שלא יכולות לעבור על סדר היום. הקורבן במקרה זה הוא קורבן שרוב הצופים יתחברו אליו ויחושו הזדזהות מתוך חמלה.

מודל הול-אופוזציה- התכנים המועברים במערכון הם במטרה לחוש הזדהות עם הקורבן ולכן המסר המועבר מנוגד לחלוטין למתרחש במערכון.

אתר ספורט "wow":

הציטוט: "אתרי הספורט מעוטרים דרך קבע בתמונות של דוגמניות בבגדי ים"

אתר ספורט "wow" הוא אתר  ישראלי המביא חדשות על הספורט בארץ ובעולם. העובדים עובדים תחת העורך הראשי של האתר, דמות אנרגטית וצעקנית שמעניין אותה מספר ההקלקות וההיכנסויות לאתר ותו לא. לכן, העורך מרבה בהכנסת תמונות פרובקטיביות לאתר שאינן בהכרח קשורות לנושאי הספורט, וזאת במטרה למשוך את עיני הקוראים. העובדים שכביכול מתייחסים לנושאים הרציניים, זוכים לצעקות, השפלות והכפשות פומביות על בסיס קבוע כי לא הלכו בקו המחשבה של העורך. הדוגמה הכי בולטת וקשה לכך מצורפת בקובץ הזה מדקה 2:09.

סנקציה- המערכון בא במטרה ללגלג על אתרי הספורט שכמו העורך, מעוניינים בהכנסות ובהיכנסויות לאתר ולכן סוטים מהנושא פעמים רבות ומשתמשים בביטויים שוביניסטיים ופוגעים "אני יכול לכתוב יבש 'ריאל מדריד ניצחה את פריז סן ז'רמן', ואני גם יכול לכתוב 'רונאלדו משחיל צרפתייה'".

גיבור קומי- העורך הראשי

קורבן קומי- עובדי האתר (בדגש על פינטו)

פוליסמיות (טקסט פתוח)- יש שימצאו את התנהגות העורך הכרחית בחלק מהמקרים, ויש שימצאו אותה שגויה ולא נכונה. הטקסט הוא במטרה לעורר את הצופים לפרובקטיביות הרבה באתרי הספורט, העורך הוא רק דמות פיקטיבית ומוקצנת שמשמשת כבסיס לעירום שרץ באתרים.

מדיה, הומור ושינויים חברתיים- נראה כי העורך הוא דמות שובינסטית שרואה בגוף האישה כמקור להכנסות הכלכליות שלו. לכן, לא אכפת לו לחשוף תמונות פרובקטיביות עם טשטוש מינימלי של נשים (רקע מגדרי).  

בחדר ההלבשה של קבוצת הכדורגל:

הציטוט: "כדורגל זה החיים שלי, ואם זה אומר להישאר בארון- כנראה שזה הגורל שלי"

מערכון זה מתייחס לאמרה "אין הומואים בכדורגל", שהיא כמובן לא נכונה. המערכון מתייחס לשחקני הכדורגל ששומרים את נטייתם המינית לעצמם ואף מתביישים בה כיוון שדבר זה אינו מקובל בכדורגל. סטטיסטית, 1 מכל 10 גברים הומוסקסואל, מה שמחזק את כך שהאמרה שקרית, שכן ישנם אלפי קבוצות כדורגל ומאות אלפי שחקנים ברחבי העולם. במערכון מוצגים שני שחקני כדורגל בארון כאשר הם משתמשים בתירוצים על מנת ליצור קרבה פיזית ומגע ביניהם, ובכל זאת צוחקים ומלגלגים על הומוסקסואלים.

תאוריית ההרפייה- ההצגה של השחקנים מראה את הביקרות המועברת עליהם, שהם מתביישים בנטייה המינית שלהם, והם נוגעים בנושא זה בצורה עקיפה.

מדיה, הומור ושינויים חברתיים- עם עליית המודעות לקהילה הלהטב"ית כך גם יש יותר נגיעה בנושאים אלו גם במקומות שנראה כי אין ביניהם קשר (כמו הומואים וכדורגל).

לירוי:

הציטוט: "ההורים פשוט הופכים להיות מטורפים. יש להם איזשהו רצון, איזשהי שאיפה או אשליה שהילד שלהם הולך להיות מסי החדש"

לירוי הוא ילד בן 8 בקבוצת כדורגל לילדים. הוריו מאוד מעודדים ותומכים בו אך נראה כי לירוי עושה זאת מחוסר ברירה שכן הקשר בינו לבין כדורגל הוא מקרי. לאורך המערכון נראה כי לירוי אינו מעוניין לשחק כדורגל, שכן הוא לא פעיל במגרש, הוא מתעסק בדברים שונים במהלך המשחק, וכששואלים אותו איזה שחקן הוא רוצה להיות כשיגדל, הוא עונה "תובל שפיר" (שחקן טלווזיה).

סנקציה- המערכון מותח ביקורת על קבוצת ההורים ה"פושרים"  שמשתלטים על חיי ילדיהם במטרה להגשים את חלומם בלי להקשיב לרצון הילדים. 

פוליסמיות (טקסט פתוח)- התכנים במערכון יכולים להיות מובנים על ידי הצופים בשתי דרכים מרכזיות: הראשונה- הילד נתון לבחירת הוריו, ועליו להקשיב להם כי הם יודעים בצורה הטובה ביותר מה נכון בשבילו. הם בסך הכל מנסם לכוון אותו גבוה. השנייה- ההורים פוגעים בילד ואינם מתייחסים לרצונות שלו. הוא חסר כוח מולם ולכן עליו מחוסר ברירה לעשות כדבריהם.

תרגיל בית- 
ניתוח "עבודה ערבית" עונה 2 פרק 10 
ע"פ הול:

בפרק זה בין הדקות: 0:53-4:18, אנו נחשפים למצב בו אמג'ד, גבר ערבי המגיע ממשפחה ערבית בעלת תפישה פטריאכלית, לא מציית לנורמות החברתיות המתאימות לקבוצה זו.

הטקסט בתמונות אלו הוא טקסט פוליסמי וההומור הוא הומור דיאלוגי. טענות אלו באות לידי ביטוי בתכנית כאשר שכנתו של אמג'ד הופתעה לטובה כשראתה אותו שותף פעיל בעבודות הבית ואחראי באופן מלא כאשר אשתו לא נמצאת. התנהגות זו סותרת את המקובל במשפחתו, ולכן אביו של אמג'ד מתמלא כעס כשרואה אותו במצב זה, ודורש ממנו להפסיק ולשנות את התנהגותו.

ניתוח ע"פ קהילות פרשנות שונות:

בעוד שקהילת הפרשנות המודרנית תופשת את התנהגותו של אמג'ד כחיובית וכמהווה דוגמה, ומפרשת את דבריו של האב כטקסט סאטירי, הרי שקהילת הפרשנות המסרותית/שוביניסטית מזדהה הביקורת שמשיע בהאב ומתייחסת למסר המועבר בהתנהגותו של אמג'ד כמסר סאטירי. 

על פי הול: 

קהילת הפרשנות המודרנית ביחס להתנהגותו של אמג'ד- דומיננטיות של ההגמוניה

קהילת הפרשנות המודרנית ביס לביקורתו של אביו- אופוזיציה

קהילת הפרשנות המסורתית ביחס להתנהגותו של אמג'ד- אופוזיציה

קהילת הפרשנות המודרנית ביס לביקורתו של אביו- דומיננטיות של ההגמוניה

בתוך קהילות הפרשנות הללו, משתלבות תתקבוצות שונות המבטאות שסעים כגון יהודים-ערבים, צעירים-מבוגרים, נשים-גברים, שוביניסטים-פמיניסטים. הם משתלבים בכל אחת מקהילות הפרשנות באופן אינדיבדואלי בהתאם לתרבותם, תפישת עולמם, הרקע החברתי ועוד. יש לציין כי ההשתייכות אינה כוללת את כל המשתתפים בתת הקבוצות (למשל יכולות להיות נשים בקהילת הפרשנות המסורתית, יכולים להיות ערבים בקהילת הפרשנות המודרנית-בדומה לאמג'ד וכן הלאה). 

תרגיל מסכם על חדשות - עינב שגב

צעיר ערבי פרסם סרטון הסתה בפייסבוק

1) מהי חדשה- איסוף, דיווח, עריכה והפצה של מידע חדש בנואשים הרלוונטים לציבור הצרכנים של ערוץ התקשורת. כל חדשה צריכה להיות: חדשה, חשובה ומעניינת.
ערך חדשותי:

2) חשיבות: התייחסות לחיי האדם ומצבו הקיומי. דוגמה: הסרטון הופץ באינטרנט וקורא להסתה ולכן חשוב שנדע על קיומו ועל כך שישנה הסתה נגדנו.

רלוונטיות: שייכות ונגיעה של האירוע לקהל היעד. הסרטון קורא להסתה נגד כל היהודים, שהם בעצם גם קהל היעד של הסרטון, ולכן זה רלוונטי לנו.

ייחודיות: אירוע חריג, שונה, מפתיע.

אישיות מפורסמת: אירועים העוסקים בחייהם של אנשי הציבור.

עניין אנושי: הגובל בהתרחשות נס, אירוע הטעון ברגשות רבים, סיפור גבורה.

עדכניות: מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסייע בקביעת עמדה. הסרטון הופץ בעת האחרונה.
סוגי חדשות:

3) רכה יחסית- אמנם זו הסתה לרצח אבל אינה קשה כמו פיגוע המוני לדוגמה

מתוכננת- הסרטון הוכן מראש על ידי הצעיר הירושלמי

ידיעה רגילה– כי מקרים כאלו קורים כשגרה בארץ בעת האחרונה והיא לא ידיעה שמתאימה לפרוץ חדשות

4) תאוריית הבניית המציאות- תאורייה זו מאמינה כי התקשורת היא זו ש"בונה" את המציאות והיא מעוותת אותה לצרכיה. ככל שהתקשורת תתעסק ותציג יותר ויותר סרטונים כמו הסרטון המפורסם, כך תפישת העולם של הצופים תשתנה ותתעוות. הציבור יראה את העולם בצורה מפחידה יותר (במיוחד ילדים שקשה להם להבדיל בין דמיון לציאות).

מאפיין 1. טענה שאנו חיים בעולם חברתי ובו אין משמעות אחת קבועה.

מאפיין 2. שחקנים חברתיים מנסים ליצור משמעות סובייקטיבית למציאות המוצגת בחדשות ולכפות על קהל הצופים, תוך ניסיון להצגה אובייקטיבית.

מאפיין 3. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה.

קישור לידיעה:  ידיעה זו (שמגיעה לצופים בחדשות או בפייסבוק) שבאה לעורר ערבים לרצוח יהודים מעוררת אצל הצופים פחד להסתובב ברחובות פן יצוץ מחבל ויהרוג אותם. כי הם חושבים שהמציאות רעה, מפחידה ואכזרית בלי פרופורציות למה שקורה באמת ברחובות. 
חמשת הממ"ים: 

5) מי- מוחמד אבו כף

מה- פרסום סרטון בו הוא דוקר חייל וקורא קריאות אנטי ציוניות

מתי- ביום א לפני חודשיים

מקום- מזרח ירושלים

מדוע- רצה להתסיס ולערער את המצב הביטחוני בארץ. רצה להיות חלק מגל הטרור שהיה לאחרונה.
אסכולת סדר יום:

6) סוג 1: תקשורתי- כלב השמירה של הדמוקרטיה, ליקויים ושחיתות של השלטון. הידיעה פורסמה בעזרת כלי התקשורת

סוג 2: ציבורי- המשפיע על הציבור באופן ישיר/ הציבור הוא חלק ממנו. כמו מחאה, עצרת, הפגנה, פיגוע. הקריאה להסתה הגיעה מצעיר ערבי והוא חלק מהציבור ולא חלק מהפוליטיקה והיא נוגעת לכל הציבור הישראלי.

סוג 3: פוליטי- המשפיע על המצב הפוליטי ועל חיי הציבור תחת השלטון. כמו בחירות, חוקים, מסיבת עיתונאים. הסרטון עלול לגרום לגופים פוליטים לשנות את דרך פעולתם מול טרוריסטים ואנטי ציוניים בארץ. כמו כן, גם הידיעה השפיעה על הדרג הפוליטי בכך שהוא הועמד לדין בבית משפט בארץ.

סדר יום ציבורי הוא הסוג המתאים ביותר לידיעה זו כיוון שמי שיצר את סדר היום הזה זה צעיר ערבי מירושלים והוא שייך לציבור הוא יצר הסרטון.

7) גישת המראה- טוענת כי המדיה היא מראה המשקפת את המציאות לקהל ומאפשרת לנו לראות את המציאות "כמו שהיא" אחד לאחד בצורה אובייקטיבי. (על עובדות לא ניתן להתווכח).

3 מאפיינים של ידיעה אובייקטיבית:

עובדות- דיווח המתבסס על חמשת הממ"ים ונקי מפרשנות

לשון נקייה- שימוש בשפה לא שיפוטית

ניטרליות

הכתבה היא אובייקטיבית כיוון שיש בה שימוש בלשון נקייה, היא עונה על כל חמשת הממ"ים, היא נקייה מפרשנות וכתובה בעובדות. לדוגמא:

צעיר ממזרח ירושלים פרסם סרטון שבו נראה רעול פנים דוקר חייל. "תשרפו את אויביכם, תמחקו את ישראל", הוא קורא- הסרטון קיים באינטרנט, לכן זאת עובדה.

הוגש נגדו כתב אישום, בגין שמונה עבירות הסתה לאלימות או טרור- ישנו מסמך משפטי המעיד על כך ולכן זאת עובדה. 

הפרה והכבשה: עינב שגב ועינב יוסף תקשורת

פרוייקט בתקשורת- סטופ מושן

מוגש למורה מיקי טומאש

מודל פיסק- פרסומת של טמפו "תגיד תודה שאתה גבר"; עינב שגב

תגיד תודה שאתה גבר, ותשתה משהו

מודל פיסק הוא מודל סמיוטי שרואה בכל מסר כבעל כמה פרשנויות. מודל סמיוטי הוא מודל המתמקד בתוכן המסר, משמעות המסר, ואיך הנמען יפרש את המסר. הפרשנות משתנה בין אדם לאדם ע"פ מספר מאפיינים המתוארים בפירוט על מודל פיסק.
ככל שישנם פערי תרבות גדולים יותר בין המוען לנמען, כך יותר סביר שהנמען לא יבין את המסר שהמוען רוצה להעביר. מודל פיסק כולל בתוכו מספר גורמים המהווים את התהליך מרגע שידור המסר על ידי המוען ועד פרשנות הנמען:
המסר- הטקסט בעזרתו מעביר המוען את המסר לנמען, המסר עצמו.

נמענים- מיהו קהל היעד של המוען, למי הוא רוצה להעביר את המסר.
מציאות חיצונית- מהו המטען התרבותי של הנמען. לדוגמה: מין, גיל, מצב חברתי, תפישת עולם, אידיאולוגיה, עדה, דת, חילוני/דתי ועוד. מציאות חיצונית מרמזת לנו איך ככל הנראה יתפרש המסר בעיני הנמען.

מודל פיסק מתייחס לפרסומת כך:

מסר (טקסט): "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו"

נמענים: גברים בני 18+ (הגיל בו מותר להתחיל לשתות משקאות חריפים)

מציאות חיצונית:

לפרסומת כמה פרשנויות:

1. הסתכלות על הפרסומת ממקום הומוריסטי וסאטירי,בצחוק וכבידור.
דוגמה לקבוצה שתתייחס לפרסומת ע"פ פרשנות זו היא: גברים. ניתן להבין כי ישנם גברים רבים שיראו את הפרסומת כמצחיקה ומבדרת, ככל הנראה כיוון שאינם מסוגלים להתחבר לצד הנשי בפרסומת. 

2.הסתכלות על הפרסומת כפרסומת שוביניסטית- הצגת הנשים כחיות, רודפות גברים וללא רצון משל עצמן:
הפרסומת "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו" (של 'טמפו'- חברה למשקאות חריפים ישראלית), מציגה את הנשים הישראליות בצורה מבזה ומחפירה. הפרסומת שוביניסטית והיא אינה מתחשבת בכלל צופיה ומראה כי הנשים הישראליות יוותרו על כבודן, רצונן, ואף ילחמו אחת בשנייה למען גבר (ואף גבר זר), על מנת למצוא חן בעיניו. 
דוגמה לקבוצה שתתייחס לפרסומת ע"פ פרשנות זו היא: נשים. הצד הנשי מוצג בצורה משפילה ועל כן נשים רבות יתנגדו לכך. קבוצות נוספות היכולות להתנגד הן קבוצות פמיניסטיות (הכוללות נשים וגברים) שירגישו כי הצד הנשי מוצג נחות לעומת הגברי, מה שנוגד את האידיאולוגיה של קבוצות אלו.

בפרסומת זו, הפרשנות משתנה ע"פ מין ואידיאולוגיה. עם זאת, הפרסומת פונה לקבוצה שיש סיכוי גדול יותר שתתחבר לחלק ההומוריסטי שהפרסומת מנסה להעביר, מה שבסופו של דבר יגרום לקהל היעד הרצוי לקנות את המוצר.

המוען בפרסומת זו לוקח סיכון מבחינת הפרשנות של הנמענים והצופים. הפער בין הכוונה של המוען לבין המסר שהועבר לחלק מהצופים הוא משמעותי ולכן יכול לפגוע באופן קריטי במכירות המוצר ובחברה המפרסמת את המוצר.