תרגיל מסכם על חדשות - עינב שגב

צעיר ערבי פרסם סרטון הסתה בפייסבוק

1) מהי חדשה- איסוף, דיווח, עריכה והפצה של מידע חדש בנואשים הרלוונטים לציבור הצרכנים של ערוץ התקשורת. כל חדשה צריכה להיות: חדשה, חשובה ומעניינת.
ערך חדשותי:

2) חשיבות: התייחסות לחיי האדם ומצבו הקיומי. דוגמה: הסרטון הופץ באינטרנט וקורא להסתה ולכן חשוב שנדע על קיומו ועל כך שישנה הסתה נגדנו.

רלוונטיות: שייכות ונגיעה של האירוע לקהל היעד. הסרטון קורא להסתה נגד כל היהודים, שהם בעצם גם קהל היעד של הסרטון, ולכן זה רלוונטי לנו.

ייחודיות: אירוע חריג, שונה, מפתיע.

אישיות מפורסמת: אירועים העוסקים בחייהם של אנשי הציבור.

עניין אנושי: הגובל בהתרחשות נס, אירוע הטעון ברגשות רבים, סיפור גבורה.

עדכניות: מידע חדש התורם להבנתנו את המציאות ומסייע בקביעת עמדה. הסרטון הופץ בעת האחרונה.
סוגי חדשות:

3) רכה יחסית- אמנם זו הסתה לרצח אבל אינה קשה כמו פיגוע המוני לדוגמה

מתוכננת- הסרטון הוכן מראש על ידי הצעיר הירושלמי

ידיעה רגילה– כי מקרים כאלו קורים כשגרה בארץ בעת האחרונה והיא לא ידיעה שמתאימה לפרוץ חדשות

4) תאוריית הבניית המציאות- תאורייה זו מאמינה כי התקשורת היא זו ש"בונה" את המציאות והיא מעוותת אותה לצרכיה. ככל שהתקשורת תתעסק ותציג יותר ויותר סרטונים כמו הסרטון המפורסם, כך תפישת העולם של הצופים תשתנה ותתעוות. הציבור יראה את העולם בצורה מפחידה יותר (במיוחד ילדים שקשה להם להבדיל בין דמיון לציאות).

מאפיין 1. טענה שאנו חיים בעולם חברתי ובו אין משמעות אחת קבועה.

מאפיין 2. שחקנים חברתיים מנסים ליצור משמעות סובייקטיבית למציאות המוצגת בחדשות ולכפות על קהל הצופים, תוך ניסיון להצגה אובייקטיבית.

מאפיין 3. לאמצעי התקשורת תפקיד מרכזי בתהליך זה.

קישור לידיעה:  ידיעה זו (שמגיעה לצופים בחדשות או בפייסבוק) שבאה לעורר ערבים לרצוח יהודים מעוררת אצל הצופים פחד להסתובב ברחובות פן יצוץ מחבל ויהרוג אותם. כי הם חושבים שהמציאות רעה, מפחידה ואכזרית בלי פרופורציות למה שקורה באמת ברחובות. 
חמשת הממ"ים: 

5) מי- מוחמד אבו כף

מה- פרסום סרטון בו הוא דוקר חייל וקורא קריאות אנטי ציוניות

מתי- ביום א לפני חודשיים

מקום- מזרח ירושלים

מדוע- רצה להתסיס ולערער את המצב הביטחוני בארץ. רצה להיות חלק מגל הטרור שהיה לאחרונה.
אסכולת סדר יום:

6) סוג 1: תקשורתי- כלב השמירה של הדמוקרטיה, ליקויים ושחיתות של השלטון. הידיעה פורסמה בעזרת כלי התקשורת

סוג 2: ציבורי- המשפיע על הציבור באופן ישיר/ הציבור הוא חלק ממנו. כמו מחאה, עצרת, הפגנה, פיגוע. הקריאה להסתה הגיעה מצעיר ערבי והוא חלק מהציבור ולא חלק מהפוליטיקה והיא נוגעת לכל הציבור הישראלי.

סוג 3: פוליטי- המשפיע על המצב הפוליטי ועל חיי הציבור תחת השלטון. כמו בחירות, חוקים, מסיבת עיתונאים. הסרטון עלול לגרום לגופים פוליטים לשנות את דרך פעולתם מול טרוריסטים ואנטי ציוניים בארץ. כמו כן, גם הידיעה השפיעה על הדרג הפוליטי בכך שהוא הועמד לדין בבית משפט בארץ.

סדר יום ציבורי הוא הסוג המתאים ביותר לידיעה זו כיוון שמי שיצר את סדר היום הזה זה צעיר ערבי מירושלים והוא שייך לציבור הוא יצר הסרטון.

7) גישת המראה- טוענת כי המדיה היא מראה המשקפת את המציאות לקהל ומאפשרת לנו לראות את המציאות "כמו שהיא" אחד לאחד בצורה אובייקטיבי. (על עובדות לא ניתן להתווכח).

3 מאפיינים של ידיעה אובייקטיבית:

עובדות- דיווח המתבסס על חמשת הממ"ים ונקי מפרשנות

לשון נקייה- שימוש בשפה לא שיפוטית

ניטרליות

הכתבה היא אובייקטיבית כיוון שיש בה שימוש בלשון נקייה, היא עונה על כל חמשת הממ"ים, היא נקייה מפרשנות וכתובה בעובדות. לדוגמא:

צעיר ממזרח ירושלים פרסם סרטון שבו נראה רעול פנים דוקר חייל. "תשרפו את אויביכם, תמחקו את ישראל", הוא קורא- הסרטון קיים באינטרנט, לכן זאת עובדה.

הוגש נגדו כתב אישום, בגין שמונה עבירות הסתה לאלימות או טרור- ישנו מסמך משפטי המעיד על כך ולכן זאת עובדה. 

הפרה והכבשה: עינב שגב ועינב יוסף תקשורת

פרוייקט בתקשורת- סטופ מושן

מוגש למורה מיקי טומאש

מודל פיסק- פרסומת של טמפו "תגיד תודה שאתה גבר"; עינב שגב

תגיד תודה שאתה גבר, ותשתה משהו

מודל פיסק הוא מודל סמיוטי שרואה בכל מסר כבעל כמה פרשנויות. מודל סמיוטי הוא מודל המתמקד בתוכן המסר, משמעות המסר, ואיך הנמען יפרש את המסר. הפרשנות משתנה בין אדם לאדם ע"פ מספר מאפיינים המתוארים בפירוט על מודל פיסק.
ככל שישנם פערי תרבות גדולים יותר בין המוען לנמען, כך יותר סביר שהנמען לא יבין את המסר שהמוען רוצה להעביר. מודל פיסק כולל בתוכו מספר גורמים המהווים את התהליך מרגע שידור המסר על ידי המוען ועד פרשנות הנמען:
המסר- הטקסט בעזרתו מעביר המוען את המסר לנמען, המסר עצמו.

נמענים- מיהו קהל היעד של המוען, למי הוא רוצה להעביר את המסר.
מציאות חיצונית- מהו המטען התרבותי של הנמען. לדוגמה: מין, גיל, מצב חברתי, תפישת עולם, אידיאולוגיה, עדה, דת, חילוני/דתי ועוד. מציאות חיצונית מרמזת לנו איך ככל הנראה יתפרש המסר בעיני הנמען.

מודל פיסק מתייחס לפרסומת כך:

מסר (טקסט): "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו"

נמענים: גברים בני 18+ (הגיל בו מותר להתחיל לשתות משקאות חריפים)

מציאות חיצונית:

לפרסומת כמה פרשנויות:

1. הסתכלות על הפרסומת ממקום הומוריסטי וסאטירי,בצחוק וכבידור.
דוגמה לקבוצה שתתייחס לפרסומת ע"פ פרשנות זו היא: גברים. ניתן להבין כי ישנם גברים רבים שיראו את הפרסומת כמצחיקה ומבדרת, ככל הנראה כיוון שאינם מסוגלים להתחבר לצד הנשי בפרסומת. 

2.הסתכלות על הפרסומת כפרסומת שוביניסטית- הצגת הנשים כחיות, רודפות גברים וללא רצון משל עצמן:
הפרסומת "תגיד תודה שאתה גבר ותשתה משהו" (של 'טמפו'- חברה למשקאות חריפים ישראלית), מציגה את הנשים הישראליות בצורה מבזה ומחפירה. הפרסומת שוביניסטית והיא אינה מתחשבת בכלל צופיה ומראה כי הנשים הישראליות יוותרו על כבודן, רצונן, ואף ילחמו אחת בשנייה למען גבר (ואף גבר זר), על מנת למצוא חן בעיניו. 
דוגמה לקבוצה שתתייחס לפרסומת ע"פ פרשנות זו היא: נשים. הצד הנשי מוצג בצורה משפילה ועל כן נשים רבות יתנגדו לכך. קבוצות נוספות היכולות להתנגד הן קבוצות פמיניסטיות (הכוללות נשים וגברים) שירגישו כי הצד הנשי מוצג נחות לעומת הגברי, מה שנוגד את האידיאולוגיה של קבוצות אלו.

בפרסומת זו, הפרשנות משתנה ע"פ מין ואידיאולוגיה. עם זאת, הפרסומת פונה לקבוצה שיש סיכוי גדול יותר שתתחבר לחלק ההומוריסטי שהפרסומת מנסה להעביר, מה שבסופו של דבר יגרום לקהל היעד הרצוי לקנות את המוצר.

המוען בפרסומת זו לוקח סיכון מבחינת הפרשנות של הנמענים והצופים. הפער בין הכוונה של המוען לבין המסר שהועבר לחלק מהצופים הוא משמעותי ולכן יכול לפגוע באופן קריטי במכירות המוצר ובחברה המפרסמת את המוצר.

היי לכולם:)